​

הרומן הראשון שלי עם החומר היה כשהייתי בת 8. אני זוכרת את אחותי הגדולה חוזרת מחוג הקרמיקה בו השתתפה עם בית קטן שיצרה. זוכרת איך נפעמתי מיצירת המופת ולא הצלחתי להבין איך אפשר ליצור משטח כל-כך חלק ומושלם מחימר. כעבור שנה התחלתי גם אני ללמוד בחוג ומאז לא עזבתי את החומר. 

הרומן השני שלי בתחום היה במפגש עם האבניים. לאחר 3 שנים בחוג היישובי פזלתי לעבר המכשיר שעמד בפינת הסטודיו, אולם המורה לא רצתה שאתנסה. וכך, מצאתי את עצמי נוסעת מגיל 12 לעיר הגדולה פעם בשבוע ללמוד את המלאכה.
במהלך השנים העשיה והיצירה השתלבה עם עיסוקיי השונים והחלטתי ללכת ללמוד בבצלאל במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית. 

שם נרקם הרומן השלישי שלי- הפורצלן. המגע, המראה והתכונות שלו שונים מכל החומרים שפגשתי. אני מוצאת בפורצלן אתגר אין סופי- היכולת שלו להימתח, להגיע לדקיקות, להעביר אור ושקיפות, לשחק עם הטקסטורה של פני השטח ויותר מהכל- האופן שבו הוא פוגש את הצבע.

במהלך כל השנים צברתי ידע, ניסיון וסגנון אישי אשר ממשיכים להתפתח ולהשתנות. אני מוצאת בעשייה הקרמית עניין תמידי- נמשכת ליצירה וללמידה, מחפשת  את ההנאה, את החידוש, את הייחודיות ואת היופי.

אז נעים להכיר, אני נטע- קרמיקאית, קדרית, יוצרת.